שלחתי 217 מועמדויות בין ינואר ליוני 2025. קיבלתי שלוש הזמנות לראיון. אחת מהן הגיעה דרך הפניה, אז בפועל קיבלתי שתיים.

זה אחוז הזמנה לראיון של פחות מאחוז אחד.

אני מהנדס בקאנד סניור עם שמונה שנות ניסיון, שתי מערכות פרודקשן שרצות בסקייל, וקורות חיים בעברית ובאנגלית שליטשתי עד אובססיה. עשיתי קורסים ב-LinkedIn על כתיבת קורות חיים. ביקשתי מחברים ב-HR לעבור על החומרים שלי. העברתי את קורות החיים שלי דרך כל "בודק ATS חינמי" שהאינטרנט הציע.

וקיבלתי את אותו אחוז אחד שמישהו שמגיש מועמדות עם קובץ Word מלא שגיאות כתיב מקבל.

זה הרגע שבו הבנתי שהבעיה היא לא קורות החיים שלי. הבעיה היא שאף אחד לא לימד אותי לקרוא את המצב.

שוק ההייטק הישראלי לא מתגמל מאמץ

הנה מה שהנחתי: שולחים יותר מועמדויות, מקבלים יותר ראיונות. זה משחק של מספרים. כמות מנצחת.

זה לא נכון, וזה לא נכון במיוחד בשוק הישראלי.

מגייס בסטארטאפ ישראלי בינוני סורק 80-150 מועמדויות לכל משרה בשבוע. הוא מקדיש בין 7 ל-15 שניות לכל אחת לפני שהוא עובר הלאה. רוב המועמדויות אף פעם לא מגיעות לבן אדם — הן נפלטות על ידי מערכת ATS לניהול מועמדים (Comeet, Greenhouse, Workable או Lever בהתאם לחברה) שמחפשת צפיפות מילות מפתח ומבנה קורות חיים ספציפיים.

אז אחוז הזמנה לראיון של אחוז אחד לא אומר שאתם מועמדים גרועים. זה אומר ש-99% מהמועמדויות שלכם:

סוננו על ידי מערכת ATS לניהול מועמדים לפני שבן אדם כלשהו ראה אותן
סוננו על ידי מגייס תוך 8 שניות כי הסיגנל הרלוונטי לא היה בחצי העליון של קורות החיים שלכם
סוננו על ידי מנהל גיוס כי המועמדות שלכם נראתה כמו 200 אחרות שהוא קיבל באותו יום

אף אחד מהדברים האלה לא קשור לזה שאתם מהנדסים גרועים. הם קשורים לזה שאתם לא קריאים למערכת.

מה זה אומר להיות "קריא" בהייטק הישראלי

אחרי ארבעה חודשים של אחוז הזמנה לראיון של אחוז אחד, התחלתי לעשות משהו אחר. במקום לשלוח עוד מועמדויות, התחלתי לעשות הנדסה לאחור על דחיות.

לקחתי תיאור משרה, הדבקתי אותו במסמך, וכתבתי ליד כל דרישה איך קורות החיים שלי מסמנים אותה. ברוב המקרים, הסיגנל שלי היה קבור בבולט השלישי של המשרה השנייה. לפעמים הוא בכלל לא היה שם — היה לי את הניסיון אבל מעולם לא כתבתי אותו כי זה הרגיש מובן מאליו.

למשרת בקאנד ישראלית ב-Wix או Monday או Mobileye, המגייס מחפש:

סיגנל טכנולוגי בשליש העליון — Node, Python, Go, מה שהם משתמשים בו. אם ב-JD כתוב "Go" וה-"Go" שלכם נמצא בשורה 47 של קורות החיים, אתם שקופים.
סיגנל סקייל — "שירת X בקשות ביום" או "ניהלתי Y מיליון רשומות." חברות ישראליות, במיוחד היוניקורנים, מגייסות לסקייל. אם עשיתם את זה, תגידו את זה. אם לא, מצאו את המקבילה הכי קרובה בניסיון שלכם.
השורה הצבאית — למועמדים ישראלים, היחידה והתפקיד שלכם חשובים יותר ממה שאתם חושבים. בוגרי 8200 מסמנים דבר אחד, בוגרי Mamram מסמנים דבר אחר, Atuda מסמנת דבר שלישי. מועמדים בינלאומיים מדלגים על החלק הזה, וזה בסדר, אבל מנהלי גיוס ישראלים בהחלט קוראים את זה.
ספציפיות עדכנית — מה שעשיתם ב-18 החודשים האחרונים חשוב יותר ממה שעשיתם לפני שש שנים. רוב קורות החיים הופכים את זה.

כששכתבתי את קורות החיים שלי עם ארבעת הדברים האלה בראש, אחוז ההזמנה לראיון שלי עלה מ-1% ל-8% תוך שלושה שבועות. אותו בן אדם, אותו ניסיון, אותן חברות. הצגה שונה.

השיפור פי שמונה הזה הוא מה ששכנע אותי שיש כאן כלי ששווה לבנות.

Korotchaim זה לא קסם

בואו אהיה ישיר לגבי מה Korotchaim כן ולא עושה.

הוא כן:

קורא תיאור משרה ואת קורות החיים שלכם זה לצד זה
מראה לכם בדיוק אילו סיגנלים המגייס הולך לחפש
מדרג את ההתאמה שלכם עם פירוט לפי קטגוריות (מיומנויות טכניות, ניסיון, השכלה, התאמה תרבותית, כישורים רכים, שפות, רלוונטיות תעשייתית, פורמט)
מייצר גרסה מותאמת של קורות החיים שלכם שמדגישה את הסיגנל הנכון למשרה הספציפית הזו
מייצר שלושה וריאנטים של מכתב מקדים — סיפור, מטריקות, התאמה — כדי שתבחרו מה מרגיש נכון
מריץ ראיונות סימולציה עם פידבק כדי שלא תלמדו להתראיין באמצע הדבר האמיתי
עוקב אחרי המועמדויות שלכם כדי שתוכלו לראות את המשפך ולמצוא את הנקודה שבה אתם מאבדים

הוא לא:

משיג לכם עבודה שאתם לא מתאימים לה
מגיש מועמדויות אוטומטית בשמכם (רוב מערכות ה-ATS לניהול מועמדים חוסמות את זה ובצדק — הגשה אוטומטית היא איך ספאם נוצר)
מחליף נטוורקינג, שעדיין מניע 30-40% מהגיוסים של סניורים בהייטק הישראלי
מייצר קורות חיים מזויפים שמשקרים לגבי הניסיון שלכם

הכלי הוא לפער שבין "יש לי את הניסיון הנכון" לבין "הניסיון הנכון גלוי למגייס תוך 8 שניות." רוב מועמדי ההייטק הישראלי תקועים בפער הזה.

למי זה מיועד

אם אתם שולחים מועמדויות לשוק ההייטק הישראלי ומקבלים שקט — Wix, Monday, Mobileye, Lightricks, Wiz, Check Point, ironSource, JFrog, Riskified, AppsFlyer, Tabula, הסטארטאפים הקטנים יותר בסבבי A ו-B סביב תל אביב והרצליה — Korotchaim נבנה בשבילכם.

הוא ספציפית לא נבנה בשביל:

מנהלים בכירים ברמת C-level שמגישים מועמדות דרך חיפוש ייעודי (אתם לא צריכים כלי, אתם צריכים מגייס בכירים)
אנשים שמגישים מועמדות למשרות ממשלתיות או חברות ישראליות מסורתיות גדולות שמגייסות אך ורק דרך מילואים/קשרים
מועמדי ג'וניור עם אפס ניסיון שמנסים לעקוף את התהליך מבוטקאמפ למשרה ראשונה (אתם צריכים קודם לשחרר קוד לעולם; כלים יבואו אחר כך)

אם אתם מהנדסי תוכנה, מנהלי מוצר, מעצבים, מדעני נתונים, SRE, מהנדסי אבטחה, או כל אחת מההתמחויות הסמוכות שמרכיבות את ההייטק הישראלי — ואתם מתוסכלים מהשקט — זה בשבילכם.

מה הלאה

אני אכתוב כאן כל שבוע. נושאים שאני רוצה להגיע אליהם:

הטעויות הנפוצות ביותר בקורות חיים שאני רואה בשוק הישראלי — עם דוגמאות
איך Comeet, Greenhouse ו-Workable באמת מסננות את קורות החיים שלכם (הן לא זהות)
מה הראיון הטכני הישראלי באמת בודק — ומה הוא לא
למה המכתב המקדים שישראלים באמת קוראים הוא שישה משפטים, לא שישה פסקאות
מצב הגיוס בהייטק הישראלי רבעון אחרי רבעון, עם מספרים אמיתיים

אם יש לכם נושא שאתם רוצים שאכסה, מצאו אותי ב-LinkedIn — אני קורא הכל.

השוק לא מתגמל מאמץ. הוא מתגמל קריאות. המטרה של Korotchaim היא להפוך אתכם לקריאים.

— פאבל